<h1>תשובה לרמ"ה — מתוך תשובות לבעל האשכול מכת"י</h1>
<h2>דף כז.</h2>
ודשאלתון האי דנהיגי במקצת מקומות למכתב שם נהרא. כך ראינו לא מצינו שהצריכו חכמים למכתב אפי' שמו ושמה שם עירו ושם עירה, אלא בזמן שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת צריך לכתוב ההפרש שיש ביניהם, או בכהן ולוי או בסימנין או בדורות, כך אם היו שני יוסף ב"ש בשתי עיירות ששמותיהן שוות צריך לכתוב ההפרש שבין שתי העיירות בשם הנהר המפריש בינותם, ודילמ' האי גיטא דאשתכח בי דינא דרב הונא דהוה כתי' ביה בשוירי מתא דעל רכיס נהרא [כ"ז ע"א] דילמא הכי הוה. וכי איבעיא לן מי חיישינן לתרי שוירי דעל תרי רכיסי נהרא איבעיא לן, ואעפ"כ כל המרבה בסימנין הרי זה משובח, אלא שאין לפסול הגט אלא בזמן שחסר דבר מדברים שהצריכו חכמים או שיש רגלים לדבר וכן הלכה. זו שאלה ותשובה היא מהרב ר' מאיר הלוי ז"ל לבד.
<h2>דף פה.</h2>
ודשאלתון האי דנהיגי במקצת מקומות למכתב שם נהרא. כך ראינו לא מצינו שהצריכו חכמים למכתב אפי' שמו ושמה שם עירו ושם עירה, אלא בזמן שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת צריך לכתוב ההפרש שיש ביניהם, או בכהן ולוי או בסימנין או בדורות, כך אם היו שני יוסף ב"ש בשתי עיירות ששמותיהן שוות צריך לכתוב ההפרש שבין שתי העיירות בשם הנהר המפריש בינותם, ודילמ' האי גיטא דאשתכח בי דינא דרב הונא דהוה כתי' ביה בשוירי מתא דעל רכיס נהרא [כ"ז ע"א] דילמא הכי הוה. וכי איבעיא לן מי חיישינן לתרי שוירי דעל תרי רכיסי נהרא איבעיא לן, ואעפ"כ כל המרבה בסימנין הרי זה משובח, אלא שאין לפסול הגט אלא בזמן שחסר דבר מדברים שהצריכו חכמים או שיש רגלים לדבר וכן הלכה. זו שאלה ותשובה היא מהרב ר' מאיר הלוי ז"ל לבד.
